ראיון עם פרופסור לטופי מנסור
מנסור היה מורה ומנהל של בית ספר היסודי "אלזהראא", ובהמשך ניהל את המכון האקדמי להכשרת מורים ערביים במכללה האקדמית בית ברל.
לדעתו המשחק מאוד חשוב להתפתחות הילד. הילד משלב במשחק פעילות, יצירה, הנאה וחשיבה תוך הפעלת דמיון עשיר, חסר גבולות כמעט. דרכו מתפתחים כישורי תפיסה והבנה. המשחק מאפשר שיפור מיומנויות חברתיות, הפנמת נורמות וכללי התנהגות חברתית והתנסות ביישומם.
בראיון מנסור מספר כי בשנות השבעים הופיעו משחקים חדשים. בשנות השישים רוב המשחקים התבססו על אלימות ולא היה הרבה משחקים כמו היום , לדעתו המשחק מאוד חשוב לילד בהתפתחות הילד מבחינה גופנית וגם מבחינת חשיבה ולדעתו ילד שלא שחק כאשר היה קטן הוא ילד לא מפותח , מנסרו מדגיש כי " אנחנו המורים צריכים לעודד את התלמידים לשחק וגם ללמד אותם דרך משחק".
בשנות השבעים היו משחקים רבים כמו הסוס הזז, מכוניות בצבעים שונים מיוון ומסין. כילד הוא עצמו אהב לשחק: .. "הבנים היו משחקים בחול ומיצרים צורות שונות, היו בונים בתים מעץ, היו משחקים בקבוצות .. הבנות שחקו בבובות". לדעתו שנות ה 70 היא תקופת מעבר למשחקים יותר מפותחים. המשחקים ששיחקו אז היו מאופיינים בתנועה וגם דרשו פעמים רבות שיתוף עם חברים, לעומת משחקי היום שכל ילד לוקח סמארטפון ומשחק לבדו...
מנסור מדגיש כי " אנחנו המורים צריכים לעודד את התלמידים לשחק וגם ללמד אותם דרך משחק" .
בקשר לחשיבות המשחק לדעתו" משחק תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד. הילד משלב במשחק פעילות, יצירה, הנאה וחשיבה תוך הפעלת דמיון עשיר, חסר גבולות כמעט. דרכו מתפתחים כושרי תפיסה והבנה קוגניטיביים, המובילים לחשיבה מדעית אשר ממנה צומחת חשיבה סיבתית. המשחק מאפשר שיפור מיומנויות חברתיות, הפנמת נורמות וכללי התנהגות חברתית והתנסות ביישומם. "