המשחק הינו אבן דרך משמעותי בהתפתחות החברתית והקוגניטיבית של הילד.

דרך התבוננות במשחקים משנות ה-70 זכינו בהזדמנות להסתכל לחברה הישראלית של תקופה זו "בגובה העיניים".

כאשר ניגשנו לחקור נושא זה, הגדרנו משחקי ילדים מהם, וחילקנו אותם לקטגוריות על-פי נושאים: משחקי חצר, משחקים בבית, משחקים במסגרת דידקטית, משחקים קנויים, משחקים ממוצאים ("משחקי דמיון"). דרך הגדרות אלה ניסינו לאתר את ההבדלים בין התרבויות בישראל וללמוד את הדקויות האלו באופן אותנטי.

במסגרת המחקר ראיינו אנשים שילדותם בשנות ה-70, ערבים ויהודים שחוו את המשחק בעצמם. אלו שהיו שם והמציאו את המשחקים הללו -  הילדים, שהיום הם ההורים שלנו.  כמו כן ראיינו אנשים שהיו הורים בעצמם בשנות ה-70 שצפו במשחקי הילדים מהצד וליוו אותם לאורך ילדותם, לצד משחקיהם.

בבחינת נושא זה עלו אצלנו שאלות רבות לגבי חיינו אנו במאה ה-21: הטובות חמש האבנים מהפייסבוק? איזה משחקים של היום קרובים במטרה או באופן הפעולה למשחקים של שנות ה-70? האם ילדי שנות ה-2000 מסוגלים לשחק ב"דגליים"? האם ילדים יהודים וערבים משחקים אחרת?

אז, הצטרפו אלינו למסע במנהרת הזמן, חפרו כמה גומות בחול בשביל לשחק בג'ולות, התארגנו למשחק מותח של שיגועים ומחבואים, עד שאימא תצעק מהחלון לעלות הביתה אנחנו כבר נהייה רחוקים בחורשה ואולי אפילו לא נשמע.