ראיון עם איאד אדריס

איאד מורה, בן 65, גר ומלמד בטייבה.

בשנות ה-70, איאד נהג ללכת לקולנוע כל שבוע.

איאד מספר שבשנות ה '70, הקולנוע היה מקום הבילוי היחידי בטייבה, ולכן היה הומה אדם. "בשנות ה '70 הקולנוע נפתח רק בימי שישי ושבת. אני זוכר כשהיינו קטנים, חבריי ואני, כששמענו שיש סרט, מהרנו להתכונן, הכנו אוכל בבית ולקחנו אותו לסרט. קניית הכרטיסים הייתה מקופת-הקולנוע ליד הכניסה. המחירים היו סבירים לכולם".

איאד מספר על חווית הצפייה: "הסרט ארך כמעט שעתיים, באמצע הסרט הייתה הפסקה אחת, בכדי להחליף סרטים ולא כהפסקה קצרה לצורכי הצופים כפי שנהוג כיום".

בראיון איאד מתאר את המבנה הכללי של הקולנוע בטייבה באותה תקופה: "הקולנוע היה במבנה ישן מאוד. מחוץ למבנה היה מסך המראה את הסרטים שיוצגו בשבוע הבא. האולם היה מקום צר ומצומצם ולא רחב מספיק לכולם".

איאד מספר בהתלהבות רבה על הסרטים הפופולרים בטייבה: "הסרטים שכיכבו בטייבה היו סרטים מצריים. באותה תקופה, תושבי טייבה נהגו ללכת מדי פעם לטולכרם, ששם הוקרנו הסרטים החדשים  ביותר שיצאו בקהיר".

במהלך הראיון ניתן לראות את התרגשותו של איאד מזיכרונותיו מהקולנוע באותה תקופה בטייבה. הוא עדיין נהנה ללכת לקולנוע עם ילדיו ונכדיו מידי פעם, לא רק בשביל הבילוי אלא גם כדי להעלות זיכרונות ישנים מהתקופה ההיא.