הומה הכוורת
"רוח-הכוורת... מעין נשמה כללית המצוה על כל יחיד מה תפקידו, ויעשנה. דומות הדבורים לתאים של גוף אורגני, שכל תא על-פי דרכו משרת לטובת הגוף כולו... רוח-הכוורת מקשרת את כל היחידים לפעולת-הרמוניה מכוּונת... כאן אנו מתקרבים לכוח שכלי, כיוצא בשכל האנושי; אלא שאצלנו ההחלטה יוצאת מכּנסת-רבים או משלטון-יחידים, ואילו אצל הדבורים אין כּנסת ואין שליט. העבודה נעשית בסדר, כי לא תנום ולא תפשע רוח-הכוורת."
חיי הדבורים, מוריס מטרלינק
קהילת הדבורים שיתוף הפעולה של חברות נחיל דבורי הדבש מתחיל בבניית הקן ויצירת חלות הדבש בתוכו, תוך חלוקת תפקידים מדויקת הכוללת את האופן של גידול הדור הבא. ביולוגים מכנים קבוצת בעלי חיים חברתית כזו 'סופראורגניזם', כלומר הם פועלים יחד למען שימור הקבוצה, ולא למען עצמם. הדבורים הן ישות אחת שנראית מפוצלת לפרטים, אך דרך פעולתן מאורגנת יחד בצורה מופתית. נחילי דבורים מקיימים לכידות-חברתית, ארגון עצמי יעיל ואינטליגנציה קולקטיבית.
לכל דבורה תפקיד בתפעול הכוורת. המלכה אחראית על הטלת הביצים ושליטה בכוורת; הפועלות מבצעות את רוב העבודות כמו איסוף צוף, האבקה, טיפול בצאצאים, והגנה על הכוורת והזכרים, תפקידם העיקרי הוא להזדווג עם המלכה.
תקשורת יעילה הדבורים מתקשרות זו עם זו באמצעות ריקוד מיוחד, תקשורת כימית, מישוש, ריח וקול. תקשורת זו מאפשרת תיאום יעיל של משימות, חלוקת עבואדה, וגיוס כוחות במקרה חירום. המלכה מתקשרת באמצעות הפרשת פרומונים מיוחדים המודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון.
חלוקת תפקידים חלוקת משימות בכוורת מאפשרת לדבורים להשיג יעדים משותפים שאינם אפשריים עבור פרט בודד. הן פועלות יחד לאסוף מזון, לגדל דור חדש ולהגן על עצמן מפני סכנות. היעילות והפרודוקטיביות בחלוקת המשימות מבטיחה את הישרדותן.
דבורים מקבלות החלטות קולקטיביות שעוזרות להן להתמודד עם אתגרים שונים, כמו חלוקת משאבים או איתור הקן החדש שלהן. כאשר כוורת נהיית צפופה, הדבורים חוקרות את סביבתן כדי למצוא מקום חדש. לאחר מכן, הן חוזרות ו"מדווחות" על הממצאים שלהן לכוורת, ויחד הן מגיעות להחלטה. המידע עובר בין הפרטים בנחיל ואז יוצאת עוד משלחת המתמקדת במספר מקומות עליהם דווח. שוב ישנה התכנסות של הסיירות, נבדק המידע ושוב ישנה יציאה ובדיקה נוספת של מספר מקומות מדווחים קטן יותר. ככל שעובר הזמן מספר המקומות קטן ומספר הביקורים של הסיירות במקומות המומלצים הולך וגדל. בסופו של התהליך נבחר המקום שרוב הסיירות ממליצות. כך נהנית הכוורת מהחוכמה הקולקטיבית של הדבורים.
כשדבורה מתה, מודיעות הדבורים על כך לדבורים האחרות כדי שיוציאו אותן יחד מהכוורת.
בקהילה כמו הדבורים, קהילות פרהיסטוריות יצרו יחסים חברתיים מורכבים, שכללו סולידריות ועזרה הדדית, מה ששיפר את הסיכויים להישרדות לאורך זמן וגם הניח את היסודות לתרבות ולחברה האנושית שהתפתחו לאחר מכן. שיתוף פעולה היה חיוני להישרדותם של קהילות קדומות כדי להתגונן מפני טורפים, לצוד בעלי חיים גדולים ולשכלל ידע ומיומנויות, כמו טכניקות לציד, בישול ותכנון מחסה.
הגנה והישרדות שיתוף הפעולה של הדבורים מתבטא גם באופן שבו הן נאבקות באויב שמאיים על הכוורת. כאשר מתקרב ׳אויב׳ לקן הדבורים בטבע, הדבורים ששומרות על הקן מבחוץ מזעיקות עזרה על-ידי נפנוף מיוחד בכנפיים שגורם לתזוזת אוויר, אותו מזהות הדבורים האחרות כאזעקת חירום. וכך, פתאום יוצאות מהקן מאות או אלפי דבורים שמתקיפות את מקור הסכנה ועוקצות אותו בכל חלקי גופו. דבורי הדבש ׳מוסרות את נפשן׳ למען הכוורת בכל עקיצה. הנחיל והקן הם בעצם מכלול מכוון מטרה עם איגוד כוחות שיתופי.
כאשר כוורת נהיית צפופה, הדבורים חוקרות את סביבתן כדי למצוא מקום חדש. לאחר מכן, הן חוזרות ו"מדווחות" על הממצאים שלהן לכוורת, ויחד הן מגיעות להחלטה.
בקהילה בה מתחלקים בתפקידים שונים – מנהיגים, עובדים, מומחים, יכול כל אחד לתרום את חלקו להצלחה של כולם.
בסופו של דבר, התלות ההדדית מחברת את כל החוטים הללו יחד. שיתוף הפעולה של חברי הקהילה, אצל האדם כמו אצל הדבורים, הוא מפתח להצלחת הקבוצה כולה במארג החיים המורכב.
לאיזה כוורות אנו משתייכים? האם לכוורת אחת או יותר? מהו אופן תרומתכם לאותה "כוורת" וכיצד הוא משפיע על הצלחת הכוורת כולה?
פעילות דיסיפלינרית לדוגמה
