המרכז לתכנון לימודים מעלה מידי שנה תערוכה שנתית. שנה שעברה התערוכה הייתה בנושא בחפץ לב על חפצים, זיכרונות ומה שביניהם. השנה אנחנו מפתחות תערוכה בנושא קהילה. החלל חולק לששה עקרונות קהילתיים וכל עקרון קיבל ייצוג חזותי. לכל עקרון התווספה גם פעילות מתוקשבת לסטודנטים.
העקרונות הם: מקום, מנהיגות, תקשורת, שיתוף פעולה, היסטוריה משותפת וערכים. הייצוגים החזותיים בהתאמה הם מדורה, ציפורים, פטריות, כוורת, עץ ודרך באמצעות אבנים משתלבות.
רציונל עם פרוץ מגפת הקורונה, בשיאו של משבר חברתי וכלכלי, והמלחמה שפרצה לפני יותר משנה, נמצאנו ניצבים בפני אתגרים מורכבים ומרובים שהשפיעו ועודם משפיעים על חיי היום-יום שלנו. בתוך מערבולות המשברים הללו, התבהרה אצל רבים התובנה בנוגע לכוחה וחשיבותה של הקהילה כמקור תמיכה. בשטח, החלו לנבוט יוזמות קהילתיות שהדגישו את הכוח האמיתי של הקהילה לסייע לעצמה בשגרה ובחירום, תוך הפגנת סולידריות ומעורבות חברתית מרשימות.
בין חברי קהילה מתקיימת סוג של שותפות - במקום מגורים, בתחומי עניין, בנטיות מיניות ועוד. הקשרים הישירים הנוצרים בין חבריי הקהילה מייצרים תחושות של שייכות, משמעות ובטחון.
התערוכה "עיין ערך קהילה" מבקשת לחקור ולהמחיש את מהותה של קהילה דרך ששה עקרונות, המשתקפים בדימויים מעולם הטבע והסביבה. כל עיקרון מגולם בייצוג חזותי המזמין את המבקרים להתבונן, להעמיק ולהרהר במשמעויות העמוקות של החיים הקהילתיים.
זהו מפגש בין סמלים ויזואליים עוצמתיים – המדורה כמקום מפגש, ראש חץ של נדידת ציפורים כסמל למנהיגות, פטריות כביטוי לתקשורת, כוורת הדבורים כסמל לשיתוף פעולה, העץ כייצוג להיסטוריה משותפת והשביל כסמל לערכים קהילתיים.
התערוכה מציעה מסע למידה אינטראקטיבי המשלב בין העולם הפיזי לדיגיטלי, ומזמינה את המבקרים לחקור את משמעות הקהילה בעידן המודרני, תוך התנסות חווייתית ורפלקטיבית. היא מעלה שאלות מהותיות: מה הופך אוסף אנשים לקהילה?
איך נרקמים הקשרים בין חברי הקהילה? מה תפקידה של המנהיגות בעיצוב זהות קהילתית? כיצד משפיעה ההיסטוריה המשותפת על ההווה?
מדי שנה מציג המת"ל תערוכה המשמשת כמודל לסביבת למידה אינטרדיסציפלינרית, הניתנת להקמה בסביבה שאינה גלריה, כמו מסדרונות בתי הספר. מעבר לנושא השנתי הנבחר של התערוכה, אנו מדגימות כיצד ניתן להשתמש בה כמצע ללמידה ולפעילויות בכל תחומי הדעת, על ידי הוספת רובד נוסף: פעילות
דיגיטלית מותאמת לכל תחנה במגוון דיסציפלינות. זוהי דוגמה לאופן שבו סביבה מוזיאלית ותערוכות יכולות להעשיר את חווית הלמידה ולפעול ברבדים מרובים.
שביל הזהב
"חכם השביל מן ההולכים בו. אם עלית בו – אל תעזבנו כי הוא צודק תמיד. הנה ימשוך אותך אל שפת הים בשעה שפניך להרים דווקא, ואתה רוצה לנטוש אותו ו'לקצר'. הגעת לשפת המצוק, ואתה רוצה לרדת והוא סחור סחור עולה ויורד, ומושך אל אי - אך היזהר לך מקיצורים! סמוך על דורי דורות של שודדים ורועים, אנשים אשר אצה דרכם להם לא פחות מאשר דרכך אצה לך. ובשעליהם כבשו את השביל דווקא כך..."
עזריה אלון, מייסד החברה להגנת הטבע
כעץ השדה
"לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו. אֲבָל כֹּל שֶׁמַּעֲשָׁיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ"
מדורת השבט
דמיינו לעצמכם אש מתפצפצת, שמי לילה אפלים מנצנצים בכוכבים, מעגל של פרצופים מוארים בלהבות המרקדות, וקולו הנעים של מְסַפֵּר הסיפורים. דימוי זה עתיק כמו האנושות עצמה. סיפורים ושירה לאור המדורה היו לחלק בלתי נפרד מחיי בני האדם. כך חלקו ידע, העבירו מסורות ואירחו זה את זה. ממדבריות אפריקה ועד הטונדרות המושלגות של סקנדינביה, הווי המדורות עיצב פולקלור ואיחד קהילות.
הומה הכוורת
רוח-הכוורת... מעין נשמה כללית המצוה על כל יחיד מה תפקידו, ויעשנה. דומות הדבורים לתאים של גוף אורגני, שכל תא על-פי דרכו משרת לטובת הגוף כולו... רוח-הכוורת מקשרת את כל היחידים לפעולת-הרמוניה מכוּונת... כאן אנו מתקרבים לכוח שכלי, כיוצא בשכל האנושי; אלא שאצלנו ההחלטה יוצאת מכּנסת-רבים או משלטון-יחידים, ואילו אצל הדבורים אין כּנסת ואין שליט. העבודה נעשית בסדר, כי לא תנום ולא תפשע רוח-הכוורת."
חיי הדבורים, מוריס מטרלינק
אוסף סרטונים מהארץ ומהעולם
סרטונים העוסקים בקהילות שונות ומגוונות.
חלק מהקהילות היו היסטוריות, חלקן חדשות וקמו כדי לענות של צרכים שונים של חבריהן. חלקן מתקיימות סביב נושא ספציפי וחלקן מקיימות חיים שלמים.
תמונות תיעוד
תמונות ממהלך הקמת התערוכה וסיור בה
