היה היה חוטב עצים עני שגר ביער עם אשתו ושני ילדיו. שמו של הילד הקטן היה הנזל ושמה של הילדה היה גרטל. פעם אחת, כשהשתרר רעב כבד בארץ, הציעה האישה שיובילו את הילדים ליער, וישאירו אותם שם לבדם, וככה יפטרו מהם.
באותו לילה לא יכלו הילדים להירדם מרב רעב ולכן שמעו את מה שאמם החורגת תכננה. הנזל התגנב החוצה ואסף אבני חצץ לבנות, שזהרו באור הירח כמו מטבעות של כסף.
כשהאיר השחר יצאו כולם אל היער. כשהלכו, הנזל השליך בחשאי את אבני החצץ מכיסו על הדרך.
כשהתעוררו הנזל וגרטל מתנומתם ליד המדורה הם היו לבד וכבר השתררה ביער חשכה מוחלטת, אך כשהירח המלא עלה נצצו אבני החצץ והורו להם את הדרך הביתה.
זמן לא רב לאחר מכן שוב שמעו את אמם החורגת מתכננת להשאירם עמוק בתוך היער, כדי שלא יצליחו למצוא שוב את הדרך בחזרה. הפעם האישה נעלה את הדלת והנזל לא יכול לצאת לאסוף אבנים.
השכם בבוקר יצאו אל היער. הנזל פורר את פרוסת הלחם שבכיסו וזרק בחשאי את הפירורים על הארץ.
שוב התעוררו הילדים רק בחשכת הלילה, אך לא מצאו את פירורי הלחם כי הציפורים הרבות ניקרו את כולם, ולא יכלו למצוא את הדרך הביתה כל הלילה.
שלושה ימים תעו הנזל וגרטל ביער והיו כבר רעבים מאד כי לא היה להם דבר לאכול. ביום השלישי הגיעו לבית, ומשהתקרבו אליו ראו כי הבית נבנה מלחם וצופה בעוגות, וחלונותיו היו עשויים מסוכר בהיר. הילדים הרעבים החלו מיד לאכול מהבית.
פתאום נפתחה הדלת ואישה זקנה מאד התגנבה החוצה. הנזל וגרטל נבהלו, אך הזקנה הזמינה אותם בחיוך להיכנס הביתה והבטיחה להם שלא יאונה להם כל רע.
משנכנסו, הגישה להם אוכל טעים ואז הציעה להן שתי מיטות קטנות ונעימות. אבל הזקנה רק העמידה פנים שהיא חביבה, ולאמיתו של דבר היתה מכשפה רעה שאכלה ילדים, ובנתה את בית הלחם כדי לפתותם.
בבוקר היא תפסה את הנזל ונעלה אותו בכלוב קטן, ואת גרטל הכריחה לבשל לו מאכלים טעימים כדי שישמין.
מכשפות לא רואות טוב, ולכן מדי בוקר יצאה הזקנה אל הכלוב ודרשה מהנזל להוציא את אצבעותיו כדי שתוכל למשש אותן ולראות אם הוא מספיק שמן. הנזל הושיט לה עצם קטנה, והזקנה התפלאה מאד שלא השמין כלל.
לאחר ארבעה שבועות החליטה הזקנה שלא משנה כמה הנזל השמין, הגיע הזמן לבשל אותו. היא חיממה את התנור ודרשה מגרטל המסכנה לזחול פנימה ולבדוק אם הוא כבר די חם. המכשפה תיכננה לסגור את דלת התנור, לצלות את גרטל בפנים ולזלול גם אותה.
גרטל הבינה מה זוממת המכשפה והעמידה פנים שאינה מבינה איך לבדוק את התנור. כשהמכשפה שרבבה את ראשה אל תוך התנור כדי להראות לגרטל מה לעשות, דחפה אותה גרטל בעוצמה פנימה, ונעלה את דלת הברזל. גרטל ברחה והמכשפה הארורה נשרפה בפנים.
גרטל רצה אל הנזל ופתחה את הכלוב שלו. הנזל קפץ החוצה והשניים נפלו בשמחה זה על צווארו של זה. לפני שעזבו את בית המכשפה, הם מילאו את כיסיהם בפנינים ואבני-חן שמצאו בבית.
אחרי שהלכו שעות אחדות הבחינו ממרחק בביתם. הם פרצו אל תוך הבית, לשמחתו של אביהם האומלל, שלא היה מאושר מאז שהשאיר את הילדים ביער. האם החורגת מתה בינתיים, ומעכשיו לא ידעו עוד דאגה וחיו בשמחה רבה יחד.