ישי שוסטר, מנהל ארכיון יד חנה, פותח את דלת משרדו ומתיישב ליד שולחן המחשב. "זה היה שולחן האוכל בחדר האוכל" הוא אומר בגעגוע ומצביע על גם כסא ישן שהיה אחד הכסאות התואמים. "בית העם של יד חנה, נבנה במקור כחדר האוכל הקיבוצי, שם נוהלו החיים החברתיים והתרבותיים של הקיבוץ. לא היה לנו בית עם. איזה עם היה פה? 80 איש? היו קיבוצים גדולים שהיה להם בית עם, כמו גבעת חיים. אבל בית עם היה בדרך כלל במושבים, כי שם לא היה חדר אוכל שיתופי. כשהוקמה פה ההרחבה, והסבו את חדר האוכל לבית העם, רציתי שימשיכו לקרוא לו "חדר האוכל". אבל אמרו לי – איזה אוכל יש שם?
"חדר האוכל היה קודם כל מקום מפגש ורק אחר כך חדר אוכל. הוא היה פתוח כל היום ותמיד היה אפשר לבוא, לשבת, לפגוש את כולם מכל ענפי המשק ולשוחח, גם אם לא היית רעב. זה היה חדר המשפחה, מדורת השבט של הקיבוץ. שם אכלו, חגגו את החגים, עשו סידור עבודה ואסיפות, ערכו אירועי תרבות. כמה ריבים וויכוחים היו שם..."
יד חנה נוסד כקיבוץ ב-1950, ע"י גרעין של ניצולי שואה מהונגריה ונקרא על שם חברתם, חנה סנש. מיד כשהוקמו צריפי המגורים הראשונים, הוקם גם חדר האוכל הראשון, שהיה צריף מעט יותר גדול. "חדר האוכל היה מקום שוקק חיים. לא היו טלפונים ואם רצית להשיג מישהו, הלכת לשם. תיבות הדואר היו שם וגם סידור העבודה".
ב-1976 נבנה חדר אוכל חדש שהחליף את הצריף הישן. זהו המבנה שהפך מאוחר יותר לבית העם. הבניין הוזמן מהאדריכל ישראל גודוביץ, אשר תכנן אותו בסגנון מודרני והאמן הידוע גרשון קניספל, שהיה מקושר לחברי הקיבוץ ותמך בהם אידיאולוגית (בהזדהות עם מפ"ם הקומוניסטית), יצר 3 עבודות אמנות גדולות לקישוט המבנה. העבודות שנתלו בחוץ היו בעלות אלמנטים של עמל כפיים, גבורה, הקמת משפחה, מה שהיה חשוב מאד לניצולי השואה שאיבדו משפחות באירופה, וחנה סנש כצנחנית. בתוך המבנה היתה עבודה צבעונית ואופטימית עם כלי נגינה ואנשים שמחים יחדיו. "היתה התרגשות גדולה כשקיבלנו את חדר האוכל החדש" אומר שוסטר. "כולם הגיעו לטקס הנחת אבן הפינה ולטקס החניכה. הייתה מסכת של חברי הקיבוץ, הגיע ראש המועצה ואורחים נוספים. פתאום היה לנו מבנה גדול ומפואר, עם רצפה אמיתית".
ב-2005 הופרט הקיבוץ והפך לכפר שיתופי קהילתי ונבנתה הרחבה גדולה עם תושבים חדשים. בנקודה זאת הוחלט להסב את חדר האוכל השיתופי שנסגר לבית העם, שימשיך להיות מקום התכנסות לתושבי יד חנה. כיום בית העם מארח חוגים, אסיפות תושבים, הרצאות, מופעי תרבות, פעילויות למבוגרים ולילדים. שם מדליקה הקהילה חנוכיה בחנוכה, עורכת טקסים לעולים לכתה א וארוחות ערב משותפות לשנת המצווה. על הקירות תלויים תצלומים מתקופות שונות, של הווי הקהילה וחבריה. בית העם ממשיך להוות את מדורת השבט הקהילתית, נקודת הציון המרכזית של יד חנה.