לצד עצי הלימון, השקדים והענבים, אלוהים בירך אותנו גם בחצר שאפשר לשחק בה. היה מחסור במקומות בילוי וחצר הבית שלנו הייתה מקום לבילוי בשעות הפנאי שלי, של אחיי ושל ילדי השכנים.

 

אחד המשחקים האהובים עלינו היה טניס שולחן. אח שלי בנה אותו בעצמו. כדי להכין את השולחן הוא השתמש בחתיכות עץ מתוך דלת ישנה וארון. הרגליים היו חבית מתכת גדולה מצד אחד וכסא ישן מהצד השני. במקום רשת השתמשנו בלוח עץ שהנחנו על שתי אבנים.

 

בתצלום, אני בן ארבע עשרה, מתחרה באחי הבכור. הצופים והמעודדים היו מכל השכבות. ילדים, נוער, חברים ושכנים. הייתי מתמלא התרגשות ושמחה ושכחתי מכל הצרות של היומיום. כיסא ישן, ארון, חבית. לא היינו צריכים יותר מזה כדי להנות.