באחד הימים, המעסיק היהודי של אבא שלי נתן לו כלב קטן. כולנו, כל אחד עשר הילדים, שמחנו מאוד לראות את הכלב המיוחד והג'ינג'י. קראנו לו "לאסי" על שם של הכלב בסדרת הטלוויזיה שראינו בטלוויזיה של השכן. לא היה כלב בשכונה באותו צבע והוא היה מיוחד במינו. 

הבחור שנתן לנו את הכלב אמר שהכלב שותה רק חלב. הבאנו לו חלב מחנות הכפר, אבל לאסי סירב לשתות. הבאנו לו חלב מהשכנים אבל הוא המשיך לסרב.

עברו כמה שעות והוא עדיין לא אכל. אבא אמר שהכלב מסרב לשתות חלב "ערבי" וזה הזמן לנסוע חזרה לחדרה על מנת לקנות לו חלב "יהודי". לנסוע לחדרה כשהשמש מתחילה לשקוע הייתה משימה קשה. אבא נסע והצליח לקנות לו שני בקבוקי חלב תנובה. שמחנו לראות את בקבוקי החלב המיוחדים והיפים. שמנו ללאסי חלב בצלחת והוא התחיל לשתות. שמחנו כולנו. אחי הצעיר ניסה גם הוא את החלב והתאהב. כמה שנים אחר כך, לאסי גדל והתחיל לאכול בשר אבל אחי נשאר עם החלב "היהודי".