כשרובין לא חזר בפעם הראשונה, לקח לנו זמן להבין את זה. עברו שעות ארוכות עד שהבנו שעלינו לצאת בעקבותיו. אחרי חודשים מייאשים, חברה שלי סיפרה לי שראתה כלב דומה, מובל ברחבי השכונה שלה ברצועה בידי אישה אחרת.

​

החברה קישרה ביני לבינה בטלפון. כן, יש להם קוקר ספניאל. כן, הוא שחור. היא מצאה אותו לא מזמן תוך כדי נסיעה, עומד באמצע הכביש בגשם זלעפות ומגרד משהו מהאספלט. היא אמרה לו "ג'ק, כנס לאוטו" והוא נכנס. לא, אי אפשר לראות אותו. הוא טס להונגריה ביחד עם הבת שלה שלומדת שם רפואת שיניים ואם הם רוצים לדבר איתם שוב אז רק דרך עורך-דין.

​

12 שנים מאוחר יותר, נכנסתי לטיפול שיניים. בזמן שהמתנתי לרופאה הבחנתי בתעודות ההסמכה מהונגריה. בהתחלה לא עלה בדעתי לקשור את המקרים אבל השיחה עם הרופאה התגלגלה לכלבים במשפחותינו. אחד מהם, היא סיפרה, נפטר לאחרונה. היא מצאה אותו לפני שנים עומד באמצע הכביש בגשם זלעפות ומגרד משהו מהאספלט. היא אמרה לו "ג'ק, כנס לאוטו" והוא נכנס...