המרכז להצלת צבי ים פועל בשני מישורים: באחד, אנחנו מקבלים צבים פצועים ומטפלים בהם כמו בילדים, בתקווה שהם יבריאו ונחזיר אותם לטבע. בשני, המרכז משמש גרעין רביה לצב הים הירוק. ב-2002 לקחנו צבים קטנים שרק בקעו, אנחנו מגדלים אותם בשבי כל חייהם ואת הביצים שהם יטילו ניקח ונעביר לסביבה טבעית.

הכול התחיל כשעבדתי בספינת צלילה במשך שנתיים באיי סיישל. עיקר עבודתי הייתה במשך היום, כך שבלילות, בזמן שצבות הים מטילות, התפניתי לעזור לחוקרים. שם למדתי איך לוקחים דגימות דם, דגימות DNA, איך מסמנים את הצבים (לשם השוואה, שם יש 2000 צבות שמטילות על שני ק"מ חוף ים, בעוד שבארץ יש פחות ממאה צבות שמטילות על 190 ק"מ חוף).

אחרי שחזרתי התחלתי ללמוד במכללה הימית והתנדבתי בקפריסין, שם הכרתי את אנדיאס מטרופולוס שהוא איש משכמו ומעלה בתחום הזה. ממנו למדתי פן דומה יותר לישראל - צבי הים התיכון. חצי שנה אחר כך מצאתי צבה פצועה בחוף. הבאתי אותה לכאן, לבית הספר 'מבואות ים', כי כאן היו בנמצא מיכלים של מי ים. מצאתי וטרינר שעזר לי בהתנדבות וניתחנו את הצבה, בסיוע טלפוני של וטרינר מארצות הברית. הניתוח ארך שמונה שעות ונאלצנו לכרות לה גף. בלילות הראשונים לקחתי אותה הביתה, לאמבטיה, ובהדרגה היא התאוששה.

תוך כדי הניתוח אמר לי הווטרינר, שזוהי חיה מוגנת בסכנת הכחדה וכדאי להתקשר לרשות הטבע והגנים ולספר להם שאנו מטפלים בה. יצרתי קשר עם הרשות, וכך מדי פעם קיבלתי צב לטיפול. מסיטואציה של צב מטופל אחד הגענו למצב בו אנחנו מקבלים 40 צבים לשנה, וכ-65% מהם מחלימים וחוזרים לים.

אנחנו גם בקשר מקצועי שוטף עם הארגון הבינלאומי של מרכזי ההצלה.

אני רוצה לשמור על הטבע, ולצערי זה מתחיל מחינוך האדם. אפילו שקית ניילון קטנה שנזרקת לים וצב בולע אותה יכולה לגרום לו לנזק חמור. כנ"ל זפת שנפלטת מאוניות, שאריות של ציוד דיג ישן, סבך של חוטים. אבל אפילו כאן: יש אנשים שבאים ובועטים במיכלים והצבים נורא נבהלים. חייבים להגביר את המודעות.

זו עבודה לא שגרתית, ואני מקדיש לזה המון שעות ביום. גם המשפחה שלי מאוד נהנית ואוהבת את מה שאני עושה. אבא שלי מאד אוהב ים והוא עוזר לי המון.

יש כאן מתנדבים ויש כאן חוקרים שבאים ללמוד את הנושא, וצריך לוודא שהצבים מטופלים כמו שצריך, שמנקים אותם, שהם מקבלים מזון, טיפול רפואי ואהבה.

מנהיגות? מנהיגות היא מישהו שהולך עם מטרות נעלות, אידיאליות והוא כריזמטי מספיק למשוך אחריו אנשים שיאמינו בו ויצליחו לעשות דברים בעזרת כיוון החשיבה שלו. אני לא מנהיג, אני עוסק בבעלי חיים ואנשים עוזרים לי לעשות את זה, למען הקהילה והאדם. יש בינינו חברות והבנה, אנחנו לא כל כך יודעים להיות בוסים. כולנו עובדים בשביל האידיאל.

אין לי בית אחר, כאן זה הבית שלי. הפנטזיה שלי היא שהכול יתקתק ויהיה לי זמן גם לשבת ולהוציא את הסיפורים של הצבים ושל המקום. כי לכל צב כאן יש סיפור משלו.