כווית עובדות
רחל אש, קרית שמונה, 1930-1960
אבא היה איש אדמה ואמר אני רוצה ללכת למושב. אמרו לו שהוא לא יכול ושלחו אותו לק"ש. אמרו שזה לא מושב אבל יש חלסה. נתנו לנו בית ערבי ישן, חדר אחד עם שני דונם אדמה. זה היה גן עדן של אבא. הוא הפך את זה לבוסתן.
אבא היה מעשן כבד. סיגריות דפנה בלי פילטר, חזקות מאוד. שלוש חפיסות ביום. בגיל 60 הוא הלך לרופא, והרופא אמר לו "אדון אש, אתה עומד למות". אז הוא אמר לו "אני לא עומד למות. למה אני עומד למות?". הרופא אמר לו "אתה עומד למות כי אתה מעשן הרבה והסיגריות הורסות לך את הבריאות". הוא אמר שהוא מבטיח להפסיק לעשן. הרופא זלזל בו. אבא אמר לו "אני לא כמו כולם". הדליק ליד הרופא סיגריה, שרף את עצמו שלושה חורים! שרף את עצמו. הרופא אמר לו "מה זה אדון אש, אני עוד צריך לטפל בכוויות?", אבא אמר "הבטחתי לך שאני אפסיק לעשן. בכל פעם שאני ארצה לעשן אזכר באלה...".
אבא האריך ימים… הוא היה אוכל חמש ארוחות קטנות ביום. הוא היה כל הזמן בבוסתן אוכל פירות, ירקות, בלי ריסוסים. דברים טבעיים. כל הזמן היה עובד.
