שנת 2001, מרכז ת"א. ישבתי עם אשתי בסלון. בחוץ היה לילה סוער וגשום. בערך בחצות נשמעה דפיקה בדלת. על המפתן עמד בחור צעיר וזר, רטוב כולו.

 

שלום, קוראים לי יוסי, אמר. אני גר בסביבה ,איבדתי את המפתח לדירתי ואין לי איפה להיות. אולי אוכל לשבת אצלכם, רק לשים את הראש קצת.

 

הזמנתי אותו להכנס והצעתי לו לישון בחדר הנוסף שהיה לנו. הוא ביקש להעיר אותו בשש בבוקר. כשנכנס לחדר ראיתי שאשתי חיוורת כסיד. "זה בסדר, נכון?" שאלתי אותה. "תגיד לי, אתה בסדר? אנחנו לא יודעים מי הוא!" ניסיתי להרגיע אותה אבל כשהיא נרדמה, לקחתי סכין מטבח למיטה והייתי דרוך לקראת כל תרחיש שעלול להיווצר. הבטתי בשעון וראיתי איך המחוגים זזים לאט. חיכיתי לשש בבוקר. המחוגים לא זזו.

 

בדקה לשש זינקתי מהמיטה ודפקתי על דלת החדר בו ישן יוסי.

"יוסי, קום, השעה שש". יוסי לא ענה. דפקתי חזק יותר אבל שקט. פתחתי את הדלת וניערתי את יוסי בחוזקה עד שהוא התעורר. אמרתי שאני צריך לצאת לעבודה אז שיקום בבקשה.

יוסי קם והתארגן ולפני שיצא הוא הודה לי ואמר, "דורון, אני רוצה להגיד לך שישנתי כמו בלוק!"

 

נפרדנו כשאני עושה עצמי יוצא לעבודה. יצאתי יחד איתו, עשיתי סיבוב בשכונה, חזרתי הביתה והלכתי לישון.