ב 2005 קיבל בית הספר מעמד של בית ספר ניסויי. מהותו של הניסוי "מהגמשה להגשמה": "הגמשת המסגרת הארגונית של בית הספר במטרה להיענות לצרכים של התלמידים השונים. ההגמשה תתבטא במבנה הפיזי, ארגון הזמן, ארגון ההוראה-למידה והלומדים וארגון התכנים" (מתוך מסמך בית-ספרי, "מהגמשה להגשמה", תשס"ו). הפילוסופיה החינוכית נשענת על רעיון "המרחב הפוטנציאלי" (ויניקוט, 1995) ועל משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק. במרחב יוצרים תנאים חינוכיים נוחים להתפתחות אישית מיטבית לכל ילד. בתנאים כאלה יש סיכוי להתפתחות הממצה את הפוטנציאל האישי של כל ילד, ומאפשרת לו לבנות את עולמו הפנימי. קורצ'אק מדגיש את הצורך בתנאים חינוכיים נוחים על מנת לגלות את "האור הגנוז" בכל אחד.

בשיחה עמה (31.1.06) מספרת המנהלת, שכדי לממש את מטרות הניסוי התארגן חדר המורים לתהליך של למידה משותפת בהובלתה ובהנחייתה ובשילוב מרצים ויועצים אקדמיים. במפגשים דנו מהם מרכיבי התפיסה הרעיונית וכיצד לממש אותה. הילדים היו שותפים ללמידה במסגרת "שיחה בית ספרית". זו מסגרת של מפגשים דו-שכבתיים (א'-ב', ג'-ד', ה'-ו') אחת לשלושה שבועות המוקדשת לשיחה עם המחנכות והמנהלת. בשיחה התלמידים למדו מהם מרכזי למידה? מהי משמעות סביבת לימודים גמישה? מהו יעד אישי? כחלק מהתכנית התלמידים היו צריכים לקבוע לעצמם יעדים אישיים בהתאם לתחומי עניין שבחרו. מורים מקצועיים הנחו כל תלמיד בהתאם לתחום הדעת ובנו איתו תכנית פעילות להשגת היעדים. המורים למדו את הנושא כדי שיוכלו לכוון את התלמידים בקביעת היעדים. את המהלך ארגנו בסכימה, מעין נוסחה להצלחות, כפי שמובלטות אותיות אלה במשפטים:

  התחל בחלום והצב מטרות.

  צור לך תכנית,

  למד את המשאבים.

  חזק את הכישורים שלך.

  ודא את ניצול הזמן בצורה יעילה. 

  תן גז וצא לדרך. 

כחלק מהגמשת המבנה הארגוני של בית הספר הוסב מבנה כיתות שלם לכיתות ייעודיות, מרכזי משאבים שהם מרכזי למידה, בהם עוסקים בתחום דעת או בנושא. בפני התלמידים עומדת אפשרות בחירת תחום בו הם מעוניינים לעסוק, ובזמן גמיש של המערכת הם משבצים אותו במערכת האישית שלהם. כך נוצרות "מערכות שעות" אישיות ומגוונות, לפי התעניינות הלומד או לצורך מימוש היעדים האישיים שקבע לעצמו. כך נוצרת גם למידה רב-גילית בכיתות הייעודיות, בנוסף ללמידה הקונוונציונלית בכיתות האם.

בבית הספר בולטת תשומת הלב לעולמם של הילדים. הדבר ניכר במיוחד בהצגת תוצרים רבים של הילדים, הן בחללים ציבוריים והן בחללי הכיתות: עבודות בפיסול, תוצרי כתיבה, תוצרים בנושא היעדים ועוד.

היבט נוסף המביע התייחסות לעולמם של הילדים הוא מרכזיות דמותו של יאנוש קורצ'אק. הפילוסופיה של קורצ'אק מעמידה את הילד במרכז ההוויה החינוכית ומדגישה את ההקשבה לצרכיו וההיענות להם. כמו כן בולט הצורך לאפשר לילד להתפתח בסביבה רגועה בלא פחד. נוכחותו של קורצ'אק בביה"ס באה לידי ביטוי באמצעות ציטוטים ממשנתו החינוכית. אלה מופיעים במספר רב של מקומות בתכסית ביה"ס. מטרת הכרזות במקומות שונים בבית הספר היא דרך לשיתוף התלמידים באידיאולוגיה ואמצעי לרכישת שפה משותפת בין הנוכחים בעולם בית הספר והבנת משמעויות הניסוי.

בית הספר - בזכות העשייה המתרחשת בו, ובעזרת הטקסטים החזותיים, משדר  טיפוח הכוונה עצמית בלמידה. הדבר ניכר בכמה דרכים בתכסית בית הספר:

• בחירה בהיגדים של יאנוש קורצ'אק. היגדים בעלי מסר לטיפוח הפרט מעידה על אמונותיו של צוות בית הספר והטקסטים, ומצהירים עליהן מהקירות. המסר עובר הן בצורה סמויה לתלמידים והן בצורה גלויה בעזרת רבי שיח סביב הציטוטים. 

• הצבת האפשרות לבחירת יעדים אישיים "מעבירה" או מטילה את האחריות לקביעת המטרות של הלמידה, למימושן ולהערכת ביצוען לתלמידים. אבן יסוד בטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית  Zimmerman, B.J., Schunk, D.H. (Eds.). (1989)). 

• פרסום גלוי של תוצרי תלמידים כחלק מסביבת הלמידה חושף ומשתף לומדים נוספים לחומרים של עמיתיהם ומאפשר רב שיח סביבם ולמידה משותפת.  

• כתיבה רפלקטיבית של תלמידים היא חלק בלתי נפרד מהתפתחותם כלומדים בעלי הכוונה עצמית. הכתיבה היא שיח פנימי ומאפשרת לתלמיד לנתח את נקודות ההצלחה ואת קשייו בתהליכי הלמידה ולמצוא דרכים לשינוי פנימי. 

• אקלים לימודי נעים, נינוח, בלא איום מאפשר התפתחות בלי חשש.                                                                                                                         

דוגמה לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית הוא הדיווח של ירדן ויינשטיין התלוי על לוח במרכז שפה:

"דיווחי יעדים!

הודעה חשובה!

בבי"ס ניסויי אביחיל התחילו את הפרוייקט. מטרת הפרויקט: לחבר ילדים יחד, ללמד יותר ולעזור לך בחיים! בפרויקט צריך למלא דפים של יעדים (אישי חברתי לימודי). הפרויקט נקרא "מהגמשה להגשמה" שזה אומר שקודם כל מתכננים ואחר כך עושים. יש ילדים שעושים דברים לכיתה שלהם( למשל תורנות ניקיון, מערכת שעות, תיבת דואר...) ויש ילדים שעושים דברים לבית הספר (למשל לוח מודעות, תורנות מגרשים...) היעדים זה נושא כיף מאוד וזה גורם לך להתחבר ולהתיידד אם ילדים שאתה לא מכיר! זה גם מלמד אותך דברים ויש לך הרגשה שפתאום נפתח לך מקום חדש בלב. אתה פתוח יותר לחברים חדשים ולדברים חדשים, אני חושבת שלא כדאי לזלזל בנושא זה כי זה חבל ולא תרוויח מזה שום דבר".  (ירדן ויינשטיין כתה ד1)

​

התלמידה פונה לדמות מסוימת ומסבירה את התובנות שלה למהלך הניסוי שהם עוברים וחווים בבית הספר. למשל, היא מדגישה את הצורך בתכנון מראש של העשייה, של קביעת מטרות. כמו שציינו לעיל, זה אחד הגילויים של התנהגות לומד ואדם בעל הכוונה עצמית. היא מדגישה את המפגשים עם תלמידים נוספים. לומד בעל הכוונה עצמית מסוגל ללמוד מהזולת. הלמידה השיתופית מאפשרת חשיפה לידע רב יותר (סך הידע של העמיתים בחברותא הוא גדול), להגיע להבנות מעמיקות יותר של החומר בעזרת דיונים בקבוצה ובירור בתהליך של ערעור וקבלת תמיכה חברתית. כמו כן מעידה התלמידה שיש מחויבות לעשייה למען הכלל במעגלים שונים: מעגל בית ספרי, כיתתי ואישי. בעיניה כל המעגלים חשובים.

ירדן מעידה על היווצרות אקלים לימודי נינוח, רגשות נעימים ותחושת רווחה המאפשרים למידה. עצם החשיפה של מכתבה של ירדן במקום פומבי, מעיד על תחושת אמון וביטחון במערכת ובאנשים המקיפים אותה.

אלה מסרים חשובים לתלמידים נוספים שנמצאים במעגלי הלמידה של ירדן והם לומדים ממנה.