שיח בין תרבויות
תיאור סביבת הלמידה
לכל אחת משלוש הדתות "החשובות" הוקצה איזור בחלל (תמונות 1-3). כל דת מיוצגת בדמות או במספר דמויות. הדמויות הן בובות חלון ראווה שהולבשו בבגדים "מייצגים": היהודים הם במובהק חרדים, הנצרות מיוצגת בגבר לבוש בגדי כומר ואת האסלאם מייצג גבר לבוש בבגד מסורתי ואישה שלבושה לא מובחן. כל הדמויות מוצבות על מעין מרפסות היוצאות מן הקיר בגובה של כשניים וחצי או אף שלושה מטרים מעל הרצפה. מתחת לדמויות המסמלות כל דת מוצב צילום גדול, גזור מדיקט, של מבנה המייצג את הדת: היהדות מיוצגת בכותל המערבי, את הנצרות מייצגת הכנסייה הרוסית בירושלים, ואת האסלאם מייצגת כיפת הסלע. על הקיר בסמוך לכל היצג שכזה כתובה "תעודת זהות" של הדת – ספר קדוש, אבי הנביאים, בית תפילה, מנהיג דתי, יום המנוחה.
ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה
במעבר מחלל אחד לשני יש כותרת גדולה מאוד: "שיח בין תרבויות" (תמונה מספר 4). כותרת זו בעצם מיועדת לחלל הבא, אך במיקום הנוכחי היא מבלבלת, היות שהיא מקרינה על החלל הקודם, העוסק בעלייה, התיישבות ובטחון, ולרעיון השיח אין כל ביטוי בחלל זה.
תמונה מס' 3
תמונה מס' 2
תמונה מס' 1
כותרת מטיבה מפתחת ציפיות. מכיוון שעסקנו בעליות, ניתן לצפות לשיח בין תרבויות העדות השונות שעלו ועדיין עולות לישראל. תוך הכניסה לחלל הבא פוגשים בכותרת נוספת (תמונה מספר 5) – "ירושלים – צומת דתי ורוחני לשלושת הדתות" (השגיאה במקור). מסתבר שהשיח בו עוסקת הכותרת, מתרחש בין שלוש הדתות המונותיאיסטיות.
אופן הייצוג מעלה כמה שאלות, שהראשונה בהן היא, האם הצגה של דתות זהה להצגה של תרבויות, כמוצהר בכותרת. גם בתוך הדתות, הייצוג הסטריאוטיפי מציב מודל מסוים של "יהודי", מודל שראוי להטיל בו ספק בקהילה חילונית ובבי"ס ממלכתי. אם זהו היהודי, מה זה אומר עלינו? האם אנחנו פחות יהודים, כי איננו נראים כמוהו? גם בנצרות ובאסלאם עולות שאלות דומות: האם כל הנוצרים הם כמרים? האם כל המוסלמים לבושים באורח מסורתי, או שחלקם נראים ממש כמונו? בכל דת יש זרמים נוספים. כדאי לשאול כיצד ניתן לתת ביטוי לרב גוניות הזאת, בכל אחת מהדתות, גם כשמדובר בתלמידים שמבחינת גילם אינם בשלים עדיין, קוגניטיבית ורגשית, לעסוק בבעיות ודילמות רוחניות וערכיות.
תמונה מס' 5
תמונה מס' 4
שאלה נוספת היא האם אופן הייצוג יוצר סימטריה בין הדתות. מצד אחד, ראינו שכל דת מקבלת מרחב/שטח דומה, מיוצגת בדמויות בגודל אדם ובאתר מקודש, והפרמטרים המרכיבים את תעודת הזהות של הדתות זהים. מצד שני, ליהדות יש משקל יתר: הכותל המערבי מעוצב בצורה שונה (ציור ולא צילום, בגודל גדול יותר), ועל הקיר תלויים ארונות זכוכית סגורים ובהם חפצים המלווים בכותרת "חפצים המסמלים בעיני את יהדותי". מהי משמעות ההבדלים? האם רצוי ליצור סימטריה בין הדתות השונות? האם יש הלימה בין הכותרת "שיח בין תרבויות" לבין אופן הייצוג של הדתות השונות במרחב? איזה סוג שיח נוצר בין גורמים א-סימטריים?
מעניין גם אופן ההצבה בחלל: הרמת העיניים אל הדמות, יש בה אלמנט של האדרה והעצמה. יש קושי, בוודאי לילדים צעירים אך אפילו למבוגרים, ליצור שיח עם דמויות שמוצבות כל כך גבוה. הריחוק של הדתות זו מזו גם לא מאפשר שיח בינן לבין עצמן: הן בדלות כל אחת לעצמה, אינן מתערבות זו בזו אלא משקיפות מלמעלה על החלל המרכזי. בדרך כלל נשמע את הביטוי 'לדבר בגובה העיניים' כדי להדגיש את השיח, את הדיאלוג. מה ניתן לעשות בחלל כדי לבטא את הרעיון של שיח בין תרבויות?
לסיכום
במרחב הציבורי בהקשר של פינות אחרות המייצגות רכיבים של התלב"ס, מוצגות בסביבה זו שלוש דמויות בגודל אדם הניצבות באתר מקודש, כל דמות מבטאת יצוג של אחת משלוש הדתות המונוטאיסטיות. ניתוח הסביבה מעלה שאלות הנוגעות להלימה שבין הכוונות המוצגות בכותרת, במקרה זה "שיח בין תרבויות", לבין הייצוגים החזותיים. עוד סוגייה העולה מן הניתוח היא דרכי ההשפעה של הטקסטים המילוליים והחזותיים על לומדים צעירים.