המטלה לתלמידים כורכת בתוכה מושגים מתחום הדעת גיאוגרפיה, כגון: צבעי מפה, סימני מפה, גבולות ועוד.

​

ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה

​מתחת לכותרת הראשית יכולנו לצפות למפות עצמן ולמטלות הקשורות בהן, כפי שאכן מופיעות, אך אין מקום לצירי הזמן. ציר זמן אינו מפה היסטורית, והכללתו תחת אותה כותרת הוא מבלבל מאוד, במיוחד עבור אוכלוסיה זו. גם הקומפוזיציה בלוח זה מעט מבלבלת. תפקידה של קומפוזיציה למסור בבהירות את מה שביקשו יוצרי הלוח להביע. כאן, הפיזור של המפות, שתיים מימין, אחת משמאל ואחת בתחתית אינו תורם לבהירות, כי הוא אינו יוצר שיטה. שיטתיות יוצרת אחדות ויכולת ניבוי, ולכן היא מרגיעה ומשרה תחושת בטחון.

גם ההצבה של המטלות בגבהים שונים בעייתית. הצבה כזאת נובעת הרבה פעמים מהרצון להימנע מ"שעמום", "יובש", "סימטריה". בפועל היא אינה הופכת את הלוח ל"מעניין", "לא שגרתי" או "דינמי". ללומדים קשה יותר להבין את המסר כשהמילים מפוזרות ומפורקות בלוח .

בפעילות זו יש גם לולאת משוב, כשתלמידים מתבקשים לסכם מה הם למדו מהמפות. בסיכום הם כותבים את הידע שצברו ואת ההבנות שלהם על החומר, תהליך שכורך בתוכו גם רפלקציה על הלמידה. פעילות זו נחשבת לפעילות ברמת חשיבה גבוהה על פי הטקסונומיה של בלום (1978). קבוצת חוקרים, בראשותו של בלום, דרגו את רמות החשיבה בסדר מדרגי, כשכל רמת חשיבה נשענת על קודמתה ומכילה אותה. כדי לסכם מפעילים הלומדים כישורים מסדר גבוה כמו אנאליזה, סינתזה והערכה.

​

לסיכום

​לוח הקיר המתואר כולל כרזות עם מפות עתיקות, היצגים לצירי זמן ומטלות ללומדים ובתוכן גם כתיבת משוב. מניתוח הלוח עולות שאלות הנוגעות לבהירות של ארגון המוצגים ולתיפקודי הקומפוזיציה.