בשנייה ממוסגרים צילום של קורצ'אק, טקסטים שלו וטקסטים עליו. ביניהם יש גם טקסטים המתמצתים את דבריו על חוויות הכתיבה שלו. חלק מהטקסטים עוסקים בתהליכי כתיבה, יציאה מן המילה הבודדת, "הזיק" בשפתו של קורצ'אק, אל הטקסט השלם.

כמו כן תלויה רשימת הנושאים שיילמדו בתחום השפה בחודש טבת. את הדף ניתן להעביר אחורנית כמו בלוח שנה. ניתן להבין מכך שבכל חודש מוחלפת הרשימה ומתעדכנת, כמו שבלוח שנה מחליפים את העמוד בכל חודש.

​

ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה

נראה כי קמפוס המשאבים הוא הליבה הפיזית של הניסוי הבית ספרי. ככזה, השקיעו מאמץ רב בארגונו ובעיצוב סביבות הלמידה בו. חלק ניכר מהרעיונות במבואת הקמפוס חוזרים על המסר שהוצג בבהירות באזור ההנהלה. גם כאן נוכח תרשים הזרימה הממחיש את הניסוי הבית ספרי, ועבודות הילדים. אלא שכאן בולטות עבודות התלמידים. עשו כאן עבודת אוצרות של מבוגר. עבודה שמחברת בתבונה בין רכיבים שונים ויוצרת מסר שאומר כך: "אנחנו, התלמידים, שונים זה מזה בחלומות שלנו, התהליך של הצבת יעדים אישיים יסייע לנו במימוש חלומות אלה." המסר מועבר בכמה אמצעים:

הפסלים שפיסלו הילדים הם פרוטומות (פרוטומה - פסל ראש-חזה) של דמויות שונות, היוצרות תחושה של מגוון אנושי – שחקן כדורגל, פיראט, נערה;

הכותרת "לפעמים חלומות מתגשמים" היא אזכור לשיר שליווה את תכנית הטלוויזיה "כוכב נולד". תכנית שהילדים מכירים היטב והיא קוסמת להם;

בכוכבים וכן בחיבורים על הקיר ציטוטים מיעדים שהציבו לעצמם התלמידים, בכל שלושת התחומים: לימודי, חברתי והתנהגותי. בכך נוצר הקשר בין המגוון האנושי והחלומות לבין התפקיד שלוקח על עצמו בית הספר – הגדרת יעדים וחתירה אליהם.

באופן ההצבה של עבודות התלמידים במקום מרכזי ובולט כל כך יש משום אמירה חזותית של בית הספר על יחסים בין לומדים למלמדים; חומרי התצוגה הם העבודות של הילדים. עליהם מנצחים מבוגרים ויוצרים את הקומפוזיציה ביניהם. חבל שהרקע לפסלים הוא רשת עץ היוצרת רעש ויזואלי - רקע שקט יותר היה מבליט אותם ונותן להם מרחב נשימה. ועדיין, השלם יוצר פינה שמחה וצבעונית.

​

לסיכום

​חקר המקרה מתייחס אל מבואת הכניסה בה נמצאת פינת ישיבה, ספרייה קטנה ובעיקר – התוצרים של הילדים. עיצוב המרחב מעלה על הפרק את סוגיית הקשרים בין עולמם של הילדים בבית הספר לבין הבחירות שעושים המבוגרים.