אף בניין לא נבנה ביום אחד
הכרזה מתארת חלק ממפת בית הספר אליו נכנסתי כמורה ורכזת כימיה. מה חוויתי ועברתי במהלך השנה, גורמים בבית הספר ותפקידם, מה התחושות שליוו אותי במהלך השנה... מה קיבלתי מכל כיתה שלימדתי, מה אקח איתי להמשך הדרך.
במפה יש כמה יציאות, כיוון שבמהלך השנה הרגשתי אי ודאות לגבי המשך הדרך. כשהמדריכות שלי נכנסו לתמונה, קיבלתי מהן גיבוי אמיתי וחשבתי שאולי עדיף לחזור להוראה בעוד 20 שנה כשאהיה קצת יותר בשלה להשקעה והעשייה הנדרשת ממורה.
באמצע השנה חשבתי שאמשיך לשנה שניה בהוראה ובינתיים אבדוק עוד אופציות. כשהתקבלתי לעבודה בבית ספר נוסף עם מורה נפלאה שהייתה שם עבורי במהלך השנה הנוכחית וליוותה אותי, הבנתי שאני בטוח ממשיכה איתה לשנה הבאה, עם חיוך ושמחה.
סיימתי את השנה, חושבת לעצמי אף בניין לא נבנה ביום אחד, וגם אני כמורה לא...
אני אעזור לבנות את עצמי כמורה, כאשת חינוך, על ידי תמיכה של מורות מדהימות שתומכות ועוזרות לשים יסודות טובים וחזקים. כשהיסודות טובים אפשר להצליח ולעלות לגבהים חדשים.
אני מסתכלת היום על הכרזה שמשקפת את השנה הראשונה שלי בהוראה ומבינה שזכיתי, הצלחתי ללמוד ולגעת במגוון הרחב של הוראה וריכוז מגמת כימיה בשנה אחת.
לפני שהגעתי להוראה, הייתי לוחמת אש (חומרים מסוכנים..) עכשיו אני לוחמת הוראה (כימיה!)