מה קרה, במהלך הדורות, ליחסים בין האדם לבין הטבע?

האם קידמה פירושה רק טכנולוגיה מפותחת?

מה מאפיין אוכלוסיות שסובלות במיוחד ממפגעים סביבתיים?

למי משתלם לזהם, ולמה?

מה אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו, יכולים לעשות לצמצום "טביעת הרגל הסביבתית" שלנו?

 

בעבר רווחה הדעה שאנשי איכות הסביבה שומרים על הטבע, ומעדיפים את האינטרסים של הדג השיבולת על פני אלה של בני האדם. היום ברור שלאיכותה של הסביבה בה אנו חיים ישנן השלכות ישירות על בריאותנו ועל רווחתנו. אלא שמה שאנו כבר יודעים בשכלנו, לא תמיד מגיע להבנת הלב, שרק היא מובילה לצעדים מעשיים.

המגמה המובילה בחשיבה הסביבתית היום דוגלת בפיתוח בר קיימא: פיתוח העונה על צרכינו בהווה מבלי לסכן את צרכיהם של הדורות הבאים. פיתוח כזה יכול להתקיים לאורך זמן מבלי שהסביבה תקרוס, והוא נמצא בצומת בו נפגשות הסביבה, הכלכלה והחברה. בצומת הזה נמצא גם החינוך. החינוך מספק את ההנעה, ההצדקה והתמיכה החברתית החיוניות ליישום פיתוח בר קיימא.

 

התערוכה מציעה התבוננות בכמה אירועים היסטוריים משמעותיים, שיש להם השלכות ישירות או עקיפות עם הסביבה היום. אירועים אלה מזמנים דיון בסוגיות סביבתיות שונות. וכפי שהאירועים שנבחרו הם רק חלק מאבני הדרך, כך גם דרכי הפעולה המוצעות הן רק אחדות מתוך הים האינסופי של אפשרויות ללקיחת אחריות ולעשייה.