חצר אחורית

חצר אחורית היא אותו מקום שנמצא מאחורי. מאחורי בית המגורים, מאחורי בניין בית הספר, בסמטאות הערים ומאחורי הארצות השבעות. היא מצויה בפינות הנפש, במסתרי ההתנהגות המכונה בלתי נורמטיבית, בשבילים הגלויים והחבויים שבין הפרטי והציבורי, בין הממשות לבין הוירטואליות. "חצר אחורית" היא מטאפורה שגורה בתחומי החברה והפוליטיקה, כמו: "Not in my back yard", "אפריקה היא החצר האחורית של העולם". היא מייצגת את כל מה שנוטים להסתיר, יש בו בושה, שהוא נחלתם של חלשים, ושעשוי להיות מרתיע ומאיים.

חצר אחורית היא מושג שנוצר על ידי התרבות והחברה האנושית. כתופעה אנושית-תרבותית היא מוגדרת בהקשר של זמן ומקום, מאופיינת במערכות יחסי כוח, היררכיה, יחסיות, זמניות ושליטה. לטבע אין חצר אחורית.  החצר האחורית מנוגדת לחצר הקדמית אך הגבולות ביניהן עשויים להיות עמומים. כתופעה בעלת מאפיינים ייחודיים יש לה נקודות השקה עם תופעות אחרות כגון: שוליים ביחס למרכז, מחתרתיות ביחס להגמוניה. יחד עם זאת אין זהות ביניהם.

 

לחצר האחורית מספר מאפיינים בולטים העשויים להשתנות בהקשר של זמן ומקום: 

גבולות והעדר פיקוח 

בין החצר האחורית לבין החצר הקדמית מפריד גבול דינאמי. לעיתים הוא מוחשי ומיוצג באמצעות גדר או חומה, לעיתים הוא בלתי מוחשי ומסומן באופנים אחרים. הגבולות עשויים להקשות לפקח ולשלוט על הנעשה בחצר האחורית. הפיקוח הוא רופף עד להעדרו המוחלט, גם כתוצאה של בחירה להתעלם מקיומה של חצר אחורית. לדוגמה עצימת עיניים מתנאי חייהם של מהגרי עבודה בישראל, מזריקת פסולת העולם השבע לתחומי העולם השלישי, מפינת העישון בחצר בית הספר או משֵדי הנפש של הלא מודע.

 

בושה הסתרה הדרה

החצר האחורית משמשת כמקום לזרוק אליו את כל מה שמתביישים בו. בחצר האחורית נמצאים הדברים במעבר בדרכם למקום אחר, דברים שקשה להיפרד מהם, דברים שאולי אי פעם נתקן. מסתירים את השונה, האחר, המפריע, המאיים, המקלקל את הדימוי העצמי, את מראית העין כלפי האחרים והמשבש את ה"סדר התקין".

בושה גורמת להסתרה ובמקרים קיצוניים להדרה. בעבר מערכת החינוך היתה מרחיקה תלמידים מתקשים ותת -משיגים. היום עם החלת חוק השילוב ושינוי כללי בהתייחסות מכילים אותם ומתקצבים את השתלבותם בבתי הספר כמדיניות וכתכנית עבודה. באתרי שיחות באינטרנט ובתקשורת מאמצים זהות בדויה בהבעת דעה והתבטאויות (טוקבקים, פורומים, שיחות מאזינים ברדיו). ההסתרה, במקרה הזה, דווקא נותנת כוח.

 

יצירה ושינוי

הפיקוח הרופף על החצר האחורית מאפשר להפעיל בה מערכת חוקים שונה, ליצור בה, לשנות אותה, להכריז בה הכרזות ולאלתר. החצר האחורית של בית הספר היא לא בהכרח השוליים שלו, אלא היא אנטיתזה לבית הספר ומאתגרת אותו. שם נרקמות אגודות סתרים, שם נוצרים שירי מחאה ושם "מתחפשים" למבוגרים.

ב"סייבר ספייס" יוצרים אנשים עולם תוכן אלטרנטיבי, מחתרתי, מתריס כלפי השיח הנורמטיבי, השמרני,  המהוגן, המיוצר על ידי בעלי השליטה והכוח, המוצב בחזית. במצבי תודעה הזייתיים עשו להתפרץ זרם של יצירה למשל בספרות, באמנות ובמוסיקה. הצייר דאלי השתמש בשיטה של נגיעה בתת מודע לשם השגת יצירתיות אומנותית גדולה יותר. להקת החיפושיות, בראשית דרכה, בחרה לשלב בשיריה נושאים מעוררי מחלוקת ואנטי מימסדיים.

 

החצר האחורית מזמינה מבטים שונים שאין בהכרח הסכמה עליהם. יש הרואים בה תופעה חיובית ויש המגנים את קיומה ואת המתרחש בה. התערוכה מאירה תופעה שהיא חלק מחיי היום יום שלנו. היא מזמינה אותנו להתבונן, לראות, להרגיש, להבין ולהזדהות. היא מציעה לחרוג מן השבילים בחצרות המוכרות לנו, לשאול שאלות, להיות מעורבים, לקבל אחריות למצוקה, לאחר ולאחרוּת. להיות מודעים לפוטנציאל היצירה והשינוי הטמון בחצר האחורית.

 

צוות הפיתוח:

חנה זכאי-כרמל (ריכוז), חמוטל ארבל, דר' אורית אבוהב, דר' רימונה כהן, הדס כץ-שדה חן, חיה לחמן, אביבית נחום, תמר קאסוטו, הגר קאופמן, אבריאלה עמית, שרית רוזן