ישראל היא השיאנית העולמית בהתמכרות לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות. על פי הדו"ח של חברת קומסקור, ישראלים השתמשו בממוצע 11.1 שעות ברשתות חברתיות באוקטובר השנה - יותר מכפול מהממוצע העולמי. ("הארץ", 22.12.2011)
תרבות הרשתות החברתיות וההקשרים החינוכיים של תרבות זו מהווים נושא עכשווי טעון ורב השפעה. 

זו היא תופעה תרבותית בעלת נוכחות משמעותית בהיבט הגלובלי והמקומי. תופעה זו מעלה שאלות של גבולות, פיקוח ושליטה. יש לה השלכות מרחיקות לכת על דמות החברה ועל מקומו של הפרט בקבלת החלטות ובניסוח מחדש של מרחב הבחירה וההשפעה.

​

הרשתות החברתיות מאתגרות את ההבנות שלנו לגבי מרחבי המשחק והלמידה העכשוויים, אילו תרומות יש להם ואילו סכנות כרוכות בהם, אילו מניפולציות מופעלות על משתמשי הרשתות החברתיות, צעירים ומבוגרים?  מה הן ההשלכות לגבי דמות המורה ומעמדו? אילו תהליכים של תכנון לימודים ואילו אפשרויות ללמידה מזמנות רשתות אלה?  כיצד מתמודדים עם קשרי מורה-תלמיד ברשת החברתית, מה זה אומר לגבי פרטיות? 

​

פייסבוק הוא הרדיו של קום המדינה, הטלוויזיה של נפילת מסך הברזל והעיתונים של אביב העמים. מחאות הגז, הקוטג' וכמובן הדיור לא היו צוברות תאוצה ללא פייסבוק, וייתכן שלולא הפלטפורמה הזו - שבה אדם יכול לקרוא לחרם ולקבל יותר חשיפה מעמידה בכיכר העיר עם מגאפון - הן כלל לא היו מתרחשות. המלהיב ביותר בטכנולוגיית הרשת  היא כי לאינדווידואלים ניתנת האפשרות להתאגד יחדיו ולהתיר כוח יצור שיתופי עוצמתי יצירתי ודמוקרטי האצור בהם (פישר,2011).

אחרים יאמרו  (קלינגר, 2007) כי פייסבוק הוא מקום מזויף ומרוחק, שלא נותן לך לראות אף עמוד מתוכו אם אתה לא רשום ומחובר, שחלק מהעמודים חסומים בכלל ושאתה מוצא את עצמך מרגיש רע כיוון שלא אישרת חברות לאנשים אחרים. פייסבוק הוא הרשת האחרת, זו שאנחנו מנסים לא לגלות. הרשת שבה אני חייב לעמוד מאחורי גן נעול וכל פעם שאני רוצה לשחק אני חייב מפתח. גם מיליון חברים לא עושים אותך מאושר יותר, הם רק אומרים שיש מיליון אנשים מאחורי גן נעול.
נראה כי במידה רבה, הטכנולוגיה הפכה לתרבות שלנו, והתרבות שלנו לטכנולוגיה. LIKE או לא, בשביל רבים  הרשת החברתית היא מרחב מחייה ויצירה.