קשר בין אדריכלות לבין פילוסופיה חינוכית

הביטויים שאני מכירה  באדריכלות, גם  בבתי ספר חדשים, אפילו שיש מביניהם לא שגרתיים, לא קשור לשום תפיסה חינוכית.  למשל: אדריכל תכנן רחבה (בשוהם ) כאודיטוריום שיורד ופונה לחלון בצורת חריץ שפונה החוצה – מעולם לא  ראיתי שישבו שם תלמידים. לעומת זאת הילדים יושבים על פלטה שממנה אפשר להסתכל על המסדרון. יש פירמידת זכוכית שמקטינה את מי שמשתמש ברחבה. התכנון נראה כמו עבודה של אדריכל המנותק מפילוסופיה חינוכית. בעיצוב, לא ברור לאילו  צרכים של מי שחי שם זה מכוון, מוזר ולא מחובר. העיצוב שם לא משרת צרכים בסיסיים.