היו לי מחשבות ורעיונות רבים לגבי האופן בו אוכל לייצג את חוויותי מהשנה החולפת. זו הייתה שנה קשה, הרגשתי כעומד באמצע מבוך
ללא יציאה. חשבתי להכין כרזה, כמו רב בני כיתתי, ואז ויתרתי על הרעיון. ואז זה פשוט היכה בי: למה לא לכתוב משהו? תמונה שווה 1000 מילים זה שטות. תמונה לא יכולה לעמוד לבד, היא זקוקה לטקסט תומת.
אבל טקסט יכול לעמוד בפני עצמו. הוא פותח דלת לקורא שיוכל לציירו בדמיונו כפי שירצה, והוא תמיד בר תיקון במובן המשמעות.
לכן, ישבתי והתחלתי בכתיבה. מילה גררה מילה ולפני ששמתי לב נולד שיר מעצמו. אני חושב שהשיר מסביר את עצמו באופן בהיר ומעביר את חווייתי מהשנה כפי ששום תמונה לא יכולה.