מספרות סיפורים בנות ימינו הם צאצאיותיה של קהילה כבירה וקדמונית של אנשים

קדושים, טרובדורים, חזנים, משוררים נודדים, קבצנים, מכשפות בלות ומטורפות.

פעם חלמתי שאני מספרת סיפורים והרגשתי שמישהו מלטף את כף רגלי בעידוד.

הבטתי למטה וראיתי שאני עומדת של כתפיה של זקנה, שייצבה את כפות רגלי

ונשאה אלי את פניה בחיוך.

אמרתי לה, "לא, לא, בואי ועמדי על כתפי, מפני שאני צעירה ואת זקנה."

"לא, לא", עמדה על שלה, "ככה צריך להיות".

ראיתי שהיא עומדת על כתפיה של אשה זקנה בהרבה ממנה, שעמדה על כתפי

אשה עטויית גלימות, שעמדה על כתפי נשמה אחרת, שעמדה על כתפי....

האמנתי לאשת החלומות הישישה, שכך צריך להיות. היכולת לספר סיפורים ניזונה

מאלה שקדמו לנו.